המוסיקה מתקשרת לכל תחום שקיים בעולם. לפיכך יש קשר חזק מאד בין מוסיקה לבין תרבות. לא רק ברמת המנגינה או השיר אותו נוהגים לשמוע אלא גם במשמעות הסמלית ואף הפגאנית של המילה. מוסיקה היא מושג כה מופשט ומורחב שכל אחד יכול לקחת אותו למחוזות אחרים ושונים. היכולת של בני האדם לרקום מתוך אותם שבעה תווים הקיימים או הגלויים לפנינו ביקום אין סוף מחרוזות תווים ומנגינות הם הכישוף הראשוני, כל מה שבא לאחר מכן זהו טירוף של ממש שנכנה אותו כאן פולחן המוסיקה. כל תרבות וכל מדינה נהגה ליצור לעצמה באופן טבעי או מלאכותי מוסיקה שהתאימה להלך הרוחני, תרבותי, חברתי בתוכה. למשל עוד לפני עידן האינטרנט והמצאת שקיות ממותגות, שבטים אפריקאיים היו מנגנים בכלים ייחודיים לפני הלוחמים שלהם, אותם מומחים של אומנויות לחימה בטרם היום יוצאים אל הקרב, הלמות התופים וקולות כלי ההקשה היו מלווים את הלוחמים בצאתם מהסבך ובשבילים הסמויים בדרכם אל הקרב ממנו אולי לא ישובו. אותה מוסיקה שהפיקו הנותרים מאחור הייתה האחרונה שהתנגנה באוזניהם, זו לא הייתה מנגינה אקראית מבחינתם, לא אוסף רנדומאלי של תווים אלא צלילים ידועים ומוכרים שחוברו יחד והוטבעו בנפשם עוד כשהיו ילדים וחזו בלוחמים אחרים יוצאים אלי קרב.

כמו השבטים האפריקאיים גם הסינים והיפנים נהגו ללוות את הלוחמים שלהם במוסיקה. צלילים רכים או צלילי תופים ייחודיים ליוו את פסטיבלי אומנויות לחימה בשנגחאי ובערים אחרות במדינה. עד עצם היום הזה כאשר מתקיים ספורט, אפילו ספורטיבי מלווים אותו בקולות ובצלילים הייחודיים לסוג זה של אומנויות לחימה ולוחמים.

אם נחזור חזרה אל אותם האזורים האפריקאיים נוכל בקלות לדמיין ולשמוע את צלילי מקלות הגשם, את קולות התרועה הבוקעים מכלים מיוחדים ואת התופים הגדולים המכונים תופי בונגלו. מלבד הלוחמים היו טקסים נוספים שלוו במוסיקה, כמו טקסי חתונה או התבגרות. את ההתבגרות הנשית היו מסמלים בחלק מהשבטים בקעקוע הפנים של הנערות הצעירות. נערה שעמדה בכאב הגדול של קעקוע פניה הייתה זוכה בטקס ייחודי ומרגש בו מעגל גדול ומרשים של נגנים היה מקיף את בית הנערה ומוסיקה גדולה הייתה בוקעת מהכלים סביב. כמובן שלא הייתה קוסמטיקאית שתלווה את קעקוע הפנים והכאב הכרוך בניקור הפנים ובהטבעת הצבע היה עצום, קוסמטיקאית אולי הייתה משתמשת בכלים ובשיטות אחרות לטפל בפני הנערה אך בידי השבט האפריקני לא היו בנמצא הכלים שעומדים לרשות אנשי טיפול כמו ביום, הם השתמשו בענף מחודד ובצבע שהפיקו מחומרים טבעיים, על מנת להקל או לטשטש או הנערה מן הכאב ולהסיח את דעתה היו שמים בפיה משרוקית בה הייתה נושפת ומבטאה בכך את כאבה. נערות שהצליחו להימנע משריקה נחשבו אמיצות במיוחד, כאשר היו שומעים מבחוץ שריקות נערה היו יודעים כי היא בלב תהליך הקעקוע והיו מניחים לה לנפשה. כוחה של המוסיקה, לקרב ולהרחיק.
היכנסו לאתר e-shkolnik.co.il לפרטים